לא אחת נשאלתי בעבר איך מתחילים? איך מתפרנסים מצילום.. איך לצלם את האירוע הראשון, את העבודה הראשונה?
אם הייתי יודע את התשובה במלואה, אולי הייתי יכול לפרוש כבר היום. אבל דבר אחד אני יודע, זה שכדי להתפרנס מצילום צריך להתחיל מאיפשהו. והאיפשהו הזה בדרך כלל יכלול הצגת תיק עבודות ללקוחות פוטנציאליים. זה לא חייב להיות תיק עבודות מושלם, אבל פורטפוליו התחלתי עדיף על כלום. אולי זה לא המקום שאתם רואים את עצמכם בעתיד, אבל כדי להגיע למטרה שהצבתם לעצמכם יש הרבה צעדים לצעוד בדרך.
אז הצבתי לעצמי מטרה חדשה. בעבר צילמתי בסטודיו, ותמיד ידעתי שאחזור לעסוק בכך בדרך זו או אחרת כי אני אוהב את זה. לא חסרות לי עבודות בתחום להציג, אבל רציתי לקחת את הידע שלי ולשדרג אותו למשהו שונה וייחודי. אז חקרתי קצת, קיבלתי השראה מכל מני עבודות שמסתובבות ברשת, ומצאתי קונספט לא שגרתי שיכול לעבוד, לצילום פורטרטים ייחודיים. החלטתי לרוץ על זה, וכמו בכל התחלה חדשה צריך לקוחות.
עכשיו למה שלקוחות יצטלמו אצלי וישלמו לי אם כל הקונספט נמצא בינתיים רק אצלי בראש. צריך משהו שימכור, צריך פורטפוליו חדש לרוץ איתו. הזדמנות מצוינת לרתום מכרים וחברים קרובים לטובת העניין. וזו עצתי אליכם, אם אתם רוצים להתחיל לעסוק בצילום כמקצוע, צלמו את הקרובים אליכם. זו לא רמאות חלילה, זו הצגה אמיתית ומלאה של היכולות שלכם כצלמים, וזה לא אמור לעניין אף אחד אם שילמו או לא שילמו על התמונות. מה שחשוב זה כמה טובים אתם וכמה ביקוש יכול להיות לעבודה שלכם. עם הזמן השמועה תתפשט ולקוחות נוספים עם צרכים דומים יזרמו לעסק. זה לפחות התכנון.
באופן טבעי אחד הקורבנות הראשונים שלי היה נועם, חבר קרוב. מה זה קרוב, ממש אח. הכרנו בתקופת התיכון למרות שלא למדנו באותה המסגרת, אבל בחישוב קצר שעשינו לא מזמן אנחנו כמו אחים כבר מעל 20 שנים (אני כבר לא ילד)! לאחרונה עם ילדים ומרחק גיאוגרפי שמפריד בין המשפחות שלנו, אנחנו מתראים פחות לצערי. אז ניצלנו איזה ערב להפגש רק שנינו ולפרוק קצת עול. בסוף הערב, דאגתי לצלם את הבחור.
דמיינו את הסיטואציה הבאה: השעה 00:30 בערך, כיכר העיר נתניה, ניידת משטרה עומדת ממש ליידנו ואני מתחיל להוציא ציוד מהרכב. נועם כמובן מפרגן אבל לא מרגיש לגמרי בנוח עם המצב. מובן לחלוטין, אבל אני לא ממש מחשבן בשלב הזה כי אני רוצה תמונה טובה שלו.
אחרי כמה דקות של פריקת והרכבה של ציוד, בוחר רקע ומתחיל לצלם את נועם. תוך כדי אני עושה את ההתאמות הנכונות בתאורה ועף על זה. לא כזה מסובך להוציא מנועם חיוך יפה אז לא הייתה לי עבודה קשה מדי הפעם. מה שכן, דאגתי לשנות מעט את המיקום שלנו כדי לקבל מספר תוצאות טובות לבחור מהן מה להציג:
בהתחלה חיפשתי להשתמש באורות היחודיים שבכיכר העיר נתניה, אבל מהר החלטתי לשנות לוקיישן.
הרקע השני שבחרתי היה דוכן פיס עם איזה דף פרסומי בצבע צהוב עליו. אם מסתכלים על הדוכן כמו שהוא זה נראה כמו אחד הרקעים המשעממים בהיסטוריה, אבל מה שאני חיפשתי הוא לטשטש את הרקע (הדוכן) למן בליל של צבעים וצורות כמעט אבסטרקטי, משהו שבקונטקסט של פורטרט יכול דווקא להעצים את התמונה ולא להיפך:
מזהים את הכתום של דוכן הפיס? צילום פורטרטים לילי.
שניה לפני שסיימנו והתחלתי לקפל חזרה את כל הציוד, הצעתי שננסה עוד רקע בשביל הכיף. תבינו, כל הסיפור לקח לא יותר 10-15 דקות צילום נטו. לא יסודי כמו שהייתי רוצה אבל בהחלט משהו ששווה להציג. בחרתי להזיז את נועם 5 מטרים לאחד הכיוונים, כך שהרקע לצילום היה שדרה של חנויות סגורות. נועם בתגובה לתמונה אמר שהוא נראה כמו איזה מנחה של תוכנית אירוח לילית:
מנחה בתוכנית אירוח? צילום פורטרט לילי.
לסיכום, את הטכניקה בה אני משתמש לצילום פורטרטים ייחודיים, אני יודע ויכול ליישם גם ביום, אבל רציתי שתהיה לי דוגמה טובה גם לשימוש בטכניקה עם אנרגיות אחרות. עזרה מחבר קרוב הוכיחה את עצמה כמוצלחת. אל תהססו לפנות למכריכם ולהיעזר בהם. מבלי שיתכוונו לכך, הם יכולים לסלול לכם את הדרך אל המטרה שהגדרתם לעצמכם.
עד הפעם הבאה,
שלכם.
יניב.