דמיינו לעצמכם את הסצינה הזו לרגע: אתם מגיעים עם תינוק טרי ושאר ילדיכם לסטודיו לצילום, במיוחד כדי לעשות צילום משפחתי יפה שלכם. סשן הצילום אורך בין חצי שעה לשעה, ואתם יוצאים עם מזכרת נחמדה מהחוויה שעברתם. עד כאן הכל שגרתי.
עכשיו דמיינו את הסצינה הבאה: לצילום המשפחתי מצטרפים גם ההורים.. משני הצדדים. זה כבר יותר נחמד. אבל רגע, זה לא הכל כי לצילום בסטודיו מצטרפים גם האחים והאחיות וזה כבר ממש הפך להיות פרויקט מרשים וחגיגה של תמונות! עכשיו דמיינו שתוכלו לצרף לצילום משפחתי גם את הסבים והסבתות, דודים ודודות ובעצם כל מי שהייתם רוצים תיעוד מקצועי שלו ולא עוד תמונה מהבוידעם שמצאתם עבור פרויקט שורשים.
אני יודע שזה כבר נשמע לא כל כך מציאותי, אבל מה אם אומר לכם שאני מסוגל לעשות זאת? ואפילו די בקלות. ואפילו לא תצטרכו לשבור תוכנית חיסכון. אז אני עושה את זה? פשוט, אני מקים סטודיו לצילום באולמות אירועים.
איך זה עובד?
בחרתם אותי לצלם עבורכם באירוע שלכם. קודם כל תודה :) אני מגיע לאולם אירועים, בוחר את הנקודה הטובה ביותר להקים בה מערך תאורה שאני מביא איתי, ובאמצעות הציוד והידע שצברתי עם השנים אני מקים סטודיו של ממש לצילום המשפחה. כשאתם מגיעים אני כבר ערוך ומוכן עבורכם. ואז מתחילים בצילומים ואם אתם ממושמעים גם מספיקים לצלם את כל המשפחה המורחבת.
איך זה התחיל?
הכל התחיל במחשבה איך אוכל לתת ללקוחות שלי איזה ערך מוסף מלבד הצילום באירוע, ואיך אוכל לייחד את העבודה שלי ביחס לאחרים. אני זוכר כמו אתמול את היום בו ניסיתי בפעם הראשונה לצאת מהקופסה וללכת על קונספט צילום אחר. זה היה באולם מוכר בנתניה, הממוקם על הצוקים ומשקיף לחוף. הדבר שכולם חשבו שאעשה היה לתפוס את הים ברגע, אבל באותה הסיטואציה זה היה הדבר הכי פחות נכון לעשות מכל כך הרבה בחינות. בכל מקרה, התחלתי לחשוב איך אני מייצר משהו מעניין במקום. ואז קלטתי קיר לבן גדול בקצה האולם, שלא עשו בו שום שימוש, וקפץ לי לראש לעשות סטודיו במקום. יש לי הכשרה כצלם סטודיו אבל מעולם לא צילמתי ככה באירוע, בתנאים שאיני לגמרי מכיר ושולט בהם.
אז הלכתי על זה, וזו התמונה הקבוצתית שיצאה:
11 מבוגרים עומדים בשורה ישרה, ואני מצליח לדחוס את כולם בתמונת סטודיו אחת! אפילו אני הייתי בהלם ממה שאפשר לעשות כשמפעילים קצת את הדמיון. המשפחה מן הסתם עפה על זה! והביקורות שקיבלו זה משהו בסגנון של: ואוו מדהים, איך צילמתם את כולם בסטודיו?!
זה לגמרי פתח לי את הצ'אקרות. ומאז בכל פעם שאני מצלם באירוע ברית מילה אני מנסה ליצור את התחושה שהצילומים לא נערכו באולם אלא במקום אחר. מאז השתמשתי בכל מני רקעים לצילום: קיר שחור, לבן, לבנים, טפטים שונים, ואפילו גדר חיה. צילמתי בכל מני מקומות: מסעדות, כניסה לשירותים ולמטבחים ומה לא.. לכל מצב אני מתאים את התאורה כדי שהתוצאה שתתקבל תתן תחושה דומה. זה שונה, זה מיוחד וזה אני :)
קיפצו לביקור בגלריית צילום ברית שלי, אני בטוח שתאהבו לראות דוגמאות שונות ומעניינות.
עד הפעם הבאה.
שלכם,
יניב.